עדכון לא מעודכן ודיון תמוה משהו

נו, קראתם את הכתבה בYNET, מעניין, מרגש? לא בדיוק.

אמנם הפרוייקט שלנו מוצג בכתבה ואף בצורה חביבה, אך לא עדכנית. מדוע? כיוון שנדרשנו לכתיבת הסקירה הקצרה על פועלנו לאחר שהות קצרה מאוד בכפר. מיותר לציין כי לא הספקנו לתרום יותר מדי. וצדק מי שאמר שיש דבר מה תמוה בהשקעה של מספר ימים בשיפוץ ביתנו. אך אני יכול להבטיח שלא מדובר בשום דבר ראוותני וספק אם מי מתושבי הכפר שלא נכנס לבית בכלל מודע לשיפוצים. כמו כן יש לקחת בחשבון שלא רק בשבילנו עבדנו, אלא בשביל ארבעת המשלחות הנוספות שיבואו אחרינו ויהיו גדולות במספר.

אבל עזבו, זה לא רלוונטי. לא תמיד ישנו טעם לנסות לשכנע את חברך בצדקת הדרך והפעם נדמה כי הדיון הוא מיותר. הרי כל אחד מותרת לו דעתו תהיה אשר תהיה ובטח ובטח שההתלהמות הרבתית העולה מדי יום ביומו בתגובות לכל כתבה המופיעה באינטרנט היא מיותרת ולא משנה באיזה נושא.

אך אני שואל את עצמי, אולי אין לי זכות דיבור? אולי אם הייתי בארץ, תורם, מתנדב, נלחם או כל דבר אחר הייתי מבין? צר לי לאכזב אך התשובה המוחלטת היא לא. אינני זוכר את עצמי כמקטרג על אנשים העושים חייל במקום אחר בזמן המלחמה לפני שנתיים, אינני זוכר את עצמי מאשים אף אחד חוץ מעצמי כשנפצעתי קשה במהלך שירותי הסדיר ואינני זוכר שביקשתי חיזוק או את תודתו של מישהו כשבחרתי לסיים שירות מלא בתור מתנדב במקום לצאת לטיול בחו"ל בתור חייל משוחרר שנתיים לפני כל חברי. אינני זוכר ולו תלונה אחת של מי מאילו שזכיתי לעזור להם בארץ כאשר התנדבתי במסגרות כאלו ואחרות, בהם לא בערו השאלות למה לא באתי קודם או למה בחרתי לטייל בעולם בשלב זה או אחר של חיי במוקם להשקיע את מירב זמני בעזרה לנזקקים. הם פשוט שמחו על התרומה והעזרה ואני שמחתי יחד איתם.

אין לי ספק שמי שירפרף בתמונות עדכניות יותר יגלה תמונה שונה במקצת. גם אזכיר על קצה המזלג את בית הקהילה שהקמנו, הפעילויות הרבות שאנו מקיימים לילדים שבעבר שוטטו בשדות בחוסר מעש בהיעדר כל גירוי אינטלקטואלי, הפרצופים המחייכים, הספריה שתפתח בקרוב, שיעורי האנגלית הרבים שאנו מעבירים, שירותי איסוף הזבל שנעזור להסדיר, חינוך להגיינה, עזרה פיסית בכל מקום בו אנו נדרשים לכך ועוד פרויקטים רבים הקיימים וכאלו שעוד ייושמו בעתיד.

אז תזמון הפרסום של הכתבה היה בעייתי, נכון. ואין אחד מחברי המשלחת שתשאלו אותו ויגיד לכם אחרת. ואף עשינו כמיטב יכולתנו על מנת שתתפרסם מוקדם יותר. כי אנחנו בסך הכל רוצים לשתף כמה שיותר אנשים בחוויה ולפתוח את הדלת בפני מי שרוצה ויכול להצטרף. מי מקוראי הכתבה ניחש ששבוע לאחר שנכתבה תפרוץ מלחמה נוספת בארץ? שירים את ידו ואשים בה את כל חסכונותי, הרי הוא רואה את העתיד. כי כל השאר כולל אנחנו לא ידענו מה עומד לבוא. אני רק יכול לספר לכם שכשסיפרתי לסבתי שאני נוסע למספר חודשים להתנדב בחו"ל עלה על פניה חצי חיוך והיא מיד אמרה: "אתה הרי יודע את דעתי, עניי עירך קודמים". ועדיין חייכה כי היה לה ברור שהמעשה הוא נכון. ועוד לא הספקתי להגיב ואמי שישבה סביב השולחן ענתה לה בשמי: "מה זאת אומרת? התנדבות היא התנדבות באשר היא ואף אחד לא יגיד לי או לך היכן אנו בוחרים להשקיע את האנרגיה שלנו או את זמננו הפנוי. לא כל שכן כאשר מדובר בהתנדבות". היא אמרה ואני שתקתי, כי מה יש עוד להוסיף? לא הייתי מנסח את זה טוב יותר.

שעת לילה מאוחרת. אחד פולט עשן לאוויר והשני מתחמם על כוס תה מבהיל. "איך זה שכל כך קר בקמבודיה?" תהיתי לעצמי.
שאלה מוזרה קוטעת דקות ארוכות של שתיקה.
"תגיד, אתה חושב שבארץ רואים את אותו ירח מלא ובוהק באותו זמן שאנחנו רואים אותו?"

"נראה לי שכן, הרי חורף בארץ ומחשיך מוקדם".

"אז נראה לי שזה גורם לי להרגיש טוב".

נדמה לי שזו מחשבה מנחמת, לא יודע למה. אולי זה משקיט קצת את האנשים. מחר ילחמו עוד אבל בנתיים יש קצת שקט.

אבל הרי אין לילה שקט בישראל, בטח שלא עכשיו. ועדיין...אנחנו מאוד מודעים לשאון התותחים הרועמים בארץ, הוא פשוט מעומעם מעט על ידי שאון הצרצרים ונשמע כמו שלילה אמור להישמע. כאן, או בכל מקום אחר. ©