שבוע שעבר החלטנו שאנחנו עורכים היכרות לילדי הכפר עם מנהג הקומזיץ. ברור שתושבי הכפר יודעים מדורה מהי, אולם נראה כי שני השימושים העיקריים שלה הם שריפת אשפה ומקור חום בבקרים הקרים (תתפלאו, יש גם כאלו).
ריכזנו עצים מחצר ביתנו, סימנו שטח למדורה, פרסנו מחצלות ואפילו הצטיידנו במרשמלו (אל תגזימו, אין מרשמלו בכפר. קנינו אותו בביקור בפנום פן). ילדי הכפר הגיעו ודי מהר התסגלו לרעיון שאפשר לשבת מסביב למדורה ולהנות.
לימדנו אותם את ההוקי פוקי (you put your right hand in you put your right hand out…) ושרנו שירים שלמדנו בעבר. לאחר מכן, עברו לשלב המרשמלו שהיה קונספט חדש בפני עצמו. הפרצופים של הילדים היו די משעשעים. כל תהליך המחשבה ניכר על פניהם: "לוקחים משהו רך ולבן, תוקעים אותו על שיפוד, שמים באש, הוא נשרף ואז אוכלים אותו...הוא דביק, הוא חמים, הוא משונה, הוא טעים". הצלחה!
במקביל למדורה הבאנו רמקולים ענקיים ופצחנו במסיבה סוערת. שירים בעברית, בקמר, באנגלית. פופ, רגאיי, ראפ, היפ הופ, קמר מסורתי ועוד. כל אלו הושמעו באותו ערב. והילדים מצאו לנכון לרקוד את ההוקי פוקי בכל סגנון. תנסו פעם לעמוד במעגל, להכניס אברי גוף לתוכו וברקע מתנגן שיר ראפ של איזה גנגסטר קשוח.

בתחילת שבוע שעבר קיבלנו הזמנה מתלמידי היסודי להצטרף אליהם לפגודה (מבנה דתי שמתפללים בו). הם ציינו יום בבודהיזם בו מתפללים ומביאים מנחות לנזירים (הרבה אוכל) והסבירות שהדברים הטובים שאותם מבקשים אכן יקרו היא גבוהה. חצינו את הנהר והלכנו לפגודה. כל הילדים נשאו כלים עם המון אוכל. כשהגענו לפגודה סידרו את כל האוכל בכלים ועל מגשים עבור הנזירים. הנזירים נכנסו והתפילה החלה. ישבנו כמו כולם עם הרגליים בצדדים (אסור להפנות אותם לכיוון הנזירים) ועם כפות הידיים צמודות מול הפנים. מכיוון שאנחנו לא מתרגלות יוגה בצורה קבועה זה לא היה פשוט אבל הקסם שקיים כאשר לוקחים חלק בטקס דתי שזר לנו ומסקרן אותנו הפך את אי הנוחות לשולית.

עוד השבוע, חנכנו את הכיתות בבית הספר היסודי. התחלנו ללמד אנגלית את ילדי בית הספר ולצורך כך היינו צריכים מקום ללמד בו. בית הספר הקצה לנו שתי כיתות שהיו צריכות שיפוץ על מנת שנוכל להשתמש בהן. השיפוץ נגמר אך עלה צורך עז לקשט אותן על מנת שיהיו צבעוניות ומזמינות. כחלק מפעילות יום ראשון (זוהי הפעילות הקהילתית כמובן) התאספו ילדי הכפר והחלו לקשט את הכיתות. שרשראות נייר קרפ צבעוניות, דפי צביעה עם מילים באנגלית, אותיות צבועות בגירים על הקירות. חגיגה גדולה. כשסיימנו, יצאנו לחצר וכולם שיחקו כדורעף, כדורגל, חבל וגירסה מקומית להאקי סאק (לכל הקוראים הלא אמריקאים, מדובר במשחק בו עומדים במעגל וצריך להעביר כדור או כדור נוצה עם הרגליים-אנחנו קיבלנו הקלות והרשו לנו גם למסור עם הידיים). זה העדכון להשבוע. בתקווה שעד שבוע הבא נדע לשחק את המשחק ללא הקלות ורק עם הרגליים.