יצאנו להתאוורר בעיר הבירה פנום פן. התרשמנו, טיילנו, ספגנו אווירה וכעבור יומיים כבר היינו בדרכנו חזרה לצ'י פאט (בכל זאת, באנו להתנדב). ירדנו מהסירה וחייכנו לעצמנו תוך כדי מחשבה שכיף לחזור לכפר.
למחרת בבוקר, יום ראשון הרי הוא יום הפעילות הקהילתית, התכנסו ילדי הכפר בבית הקהילה על מנת לנתחיל את הפעילות. והפעם: יום ניקיון של הכפר. מההתחלה, כשהגענו, קשה היה שלא לשים לב שהכפר מלוכלך מאוד ורמת המודעות לאשפה ואיסופה נמוכה מאוד. ידענו שיום ניקיון הוא הכרחי על מנת להעלות את אותה המודעות ועל מנת לנקות את הכפר.

ילדי הכפר התכנסו והתחלנו בהצגה קצרה שהכנו שמטרתה ללמד את הילדים לזרוק זבל לפחי אשפה (ויש כאלו בכפר). אין כמו לשחק פרה קמבודית או קפטן פלנט מקומי. לאחר מכן, התחלקנו לחמש קבוצות, כל קבוצה קיבלה שטח מוגדר והתחלנו בתחרות איסוף זבל. כמובן שזבל אורגני לא נחשב. על כל שקית שהתמלאה לה הקבוצות קיבלו מדבקות כוכבים שהודבקו על ציור של כדור הארץ שכל קבוצה קיבלה בתחילת היום. נראה היה כי הילדים נהנים וכמויות הזבל שהצטברו היו גדולות מאוד.

כשסיימנו, התכנסנו כולנו על הדרך הראשית מול בית הקהילה, שרנו שירים ומצב הרוח היה כל כך שמח. נראה כי הצלחנו להעביר את המסר, לפחות בצורה ראשונית, ואף הצלחנו להעביר אותו בצורה מהנה. היום, שבוע וחצי מאז אותה פעילות, עדין ניתן ללכת בכפר ולשמוע ילד אומר “clean Chi Phat”.