מבית הבלוגים של למטייל

‏הצגת רשומות עם תוויות גן שעשועים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גן שעשועים. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 19 בפברואר 2009

קדאו נה? קחו מגבון לח!

בהמשך לבלוג משבוע שעבר, השבוע הקדשנו את פעילות יום א' לטובת גן השעשועים. הילדים סימנו עצים ואת גבולות המגרש וכמובן ניקו את השטח מאשפה. על פניו, פעולות מינוריות אבל לא כך הדבר. הילדים סוף סוף קיבלו מושג לגבי מה הולך להיות שם. פוב, תלמיד כיתה ט', הסביר לשאר הילדים את שתוכנן על ידי תלמידי כיתה ט'. לאחר העבודות ניתן היה לראות את השטח ואת מיקום המתקנים. נראה כי זה החדיר בילדים הרבה שמחה ואמונה שאכן הולך לקום גן שעשועים בכפר.










אתמול, החלו להגיע המתקנים, היישר מהרתך. אי אפשר היה להסביר את ההתרגשות שאחזה בנו באותו הרגע. איזה כיף היה לראות את המחשבות והסקיצות קמות לתחייה. אני רק מנסה לדמיין את חניכת הגן ואני לא מפסיקה לחייך..





השבוע התחלתי ללמד את תלמידי כיתות ח' ו-ט' על מדינות העולם. ואכן אני מרגישה שפתחתי בפניהם עולם ומלואו. מפת העולם תלויה על הלוח ולידה כרטיסיות עם דגלי מדינות. רק הצבעוניות של כל אלו מעוררת אותם ואת סקרנותם. הם מתמוגגים מחיפוש אחר מדינות על המפה ומההשוואה בין הגדלים של המדינות. ניסיתם פעם להשוות את קמבודיה לרוסיה? וההלם על פניהם כשראו שישראל יותר קטנה מקמבודיה..
לכל אחד/ת כבר יש את הדגל האהוב עליו/ה (אחד בחר את הדגל של מרוקו) ולי יש תלמידה אהובה (כי היא בחרה את הדגל של טיבט). סתם, אני צוחקת, אין העדפות. חלק מהתלמידים לא ידעו יבשת מהי וכיום הם כולם יודעים לא רק מה זו יבשת אלא כמה יש ואיך קוראים להן. סיפוק גדול.









לשיעור עם כיתה ט' אתמול הבאתי חבילה של מגבונים לחים כדי למחוק את הטוש מהמפה (באמצעותו סימנו מדינות ויבשות). בסוף השיעור, כשארזתי את חפציי, כל התלמידים התאספו סביבי ואחד מהם הצביע לעבר המגבונים הלחים ושאל אותי מה זה. לקחתי מגבון וניגבתי לו את הלחי והסברתי לו שזה ממש נעים כשממש חם (קדאו נה בקמר) בחוץ. תוך שנייה, כל תלמידי כיתה ט' החלו לנפנף בידיהם על פרצופם כרמז (דק מאוד) לכך שחם להם. הצעתי להם מגבונים לחים, הם הסתערו על החבילה, ועמדו בכיתה מתנגבים וצוהלים. הם היו כל כך שמחים ונלהבים מהמגבונים הלחים. אפשר היה לשמוע את השמחה ממרחק רב מבית הספר. מגבון לח. כה פשוט וכה משמח.










יום רביעי, 18 בפברואר 2009

The Art of Building a Cambodian Playground...


The idea was simple enough; "Let's build a playground!", but the aftermath of what came after turned out to be far more complex than any calculus equation I had ever seen (and unfortunately, I have seen many in the last 4 years :-)


Filled with good intentions and the importance of being culture-conscious, we set out to research the concept of the playground in Cambodia. After various group discussions, interviews and numerous surveys (that seemed to take forever..)


We came to some very surprising conclusions in regards to a typical Cambodian playground. It turns out that a Cambodian Playground consists of:

1) Slides

2) Swings

3) See-Saws

4) Sandboxes (We found out that sometimes there such a thing as being TOO culture-sensitive.. :-).


In finding the right place for the playground, we had some very specific criteria:

1) It has to be sponsored by a local referent, who will be responsible for the execution of the project, and for future maintenance.

2) The playground has to be built on public property, preferably in the poorer areas.

3) The whole community needs to be involved in the project.


We happily set out to find the perfect public land, only to find out, after numerous appointments with the various local village chiefs, that apparently all land in the Chi-Phat district is privately owned (Yeah Right!!). Although the village chiefs, in an moment of extreme generosity, offered to rent us their land for a modest rent of $100 a year. (FYI- The average income in Cambodia is around $2 a day). Disappointed we realized that the joke was on us, and we finally got a first taste of the many frustrations in volunteering in developing countries where corruption is a way of life.


Undeterred, we finally decided to build the playground in the primary school under the sponsorship of our good friend, the primary school principle, in this way, meeting two of the three criteria.


In order to involve the community with the project, we decided to let the ninth grade be responsible for the planning and execution of the playground (under our guidance..).


The designated area was measured and cut on paper (in scale), with mini-models for the various planned playground facilities.


From there on, we just let them work their magic, which they sure did.... At first they were shy and unsure, these teenagers, quickly gained confidence, and argued and discussed their way to a final plan that would not put any landscape architect to shame.


Personally, I found it inspiring to see them work as a group, and invest their time and energy for the community ( take in mind, that not only do they study, but also have jobs to supplement their families income)

Meanwhile, the playground facilities were sketched and drawn, and are being built by the local welder.

Thanks to WildLife Alliance, who have generously contributed the supplies. In the next few weeks, we hope to receive the finished swings and slide, and involve the whole community in a day of fun and hard work in painting, building, and erecting the first Chi-Phat Playground.


יום חמישי, 12 בפברואר 2009

איך פרויקט נולד

את הבלוג הזה אני רוצה להקדיש לפרויקטים שעד עכשיו לא קיבלו התייחסות פומבית. עד היום התייחסתי לפעילויות השוטפות שאנחנו מעבירות: בית הקהילה, הספרייה, ימי ראשון המוקדשים לקהילה ועוד. שלא תבינו לא נכון, לפעילויות הללו יש חשיבות רבה (מעבר לכיף האדיר שהילדים מוצאים בו. טוב נו,ברור שגם אנחנו :)), אבל, מעבר לשוטף ישנם גם פרויקטים שאנו מקדישות להם המון אנרגיה, מרץ וזמן. אלו הם פרויקטים שמצריכים עבודת מחקר ענפה, ישיבות ראיונות, אישורים, שיתוף פעולה עם התושבים, מציאת גורמים מקומיים שיהיו אחראים ועוד ועוד. אתם בודאי הסקתם שכל מה שתואר מצריך המון זמן ולכן לא תמיד רואים את הפרויקטים הללו בשטח (עדיין) אבל בהחלט מרגישים את העשייה.





פרויקט שכזה שנבחר להיות פרויקט הדגל של המשלחת שלנו (משלחת ראשונה - כבוד) הוא גן שעשועים לכפר. ולהלן תאור קצרצר וממצה של חיי הפרויקט, איך הוא נולד ואיפה הוא עומד כיום.
התחלנו במחקר. ישבנו עם תלמידים מכל הכיתות ושאלנו אותם מה הם אוהבים לשחק בחוץ, מה הם היו רוצים לראות בגן שעשועים. עד כאן פשוט? לא כל כך... מהשיחה איתם הבנתי שהקונספט עצמו של גן שעשועים לא כל כך מובן להם. אז שאלנו את עצמנו האם הקונספט מוכר בכלל בקמבודיה? וכך יצא שביציאה הראשונה שלנו מהכפר (לפנום פן) ירדנו מהאוטו בכל בית ספר שראינו ובכל פעם שחשבנו שראינו נדנדה. אז כן, יש גני שעשועים בקמבודיה. "אפילו" משוכללים. הבשורה פשוט לא הגיעה עדיין לכפר.






השלב הבא: מקום. איפה ייבנה גן השעשועים? בצ'י פאט שהוא הכפר המרכזי מבין ארבעת הכפרים פה? האם נבנה אותו בקמלוט או צ'אם סלאה (שני הכפרים הסמוכים)? בחצר בית ספר או בשטח ציבורי? המטרה שלנו היא לחזק ולהעצים את הקהילה ואם אפשר אז בדגש על הקהילה הענייה. קבענו פגישות עם הצ'יפים של כל הכפרים, הצגנו את התוכנית וביקשנו שטח לטובת הפרויקט. השטח הציבורי היחיד שנמצא הוא חצר בית הספר היסודי בצ'י פאט. החלטנו שהולכים על זה בשמחה.
לכל פרויקט צריך למצוא רפרנט מקומי. כלומר, תושב הכפר שיהיה אחראי על הפרויקט, שנריץ את הפרויקט הזה ביחד, שיעזור לגייס את הקהילה לטובת הפרויקט, שיהיה אחראי על המשכיות הפרויקט גם כשאנחנו כבר לא נהיה פה (:(). החלטנו לפנות למנהל בית הספר היסודי. הוא נראה לנו בחירה אידיאלית. הוא מאוד שמח ולקח על עצמו את התפקיד.











כלל נוסף לפרויקט מוצלח-הקהילה. הרצון צריך לבוא מהקהילה והקהילה היא שותפה מלאה לעשייה. שאלנו את עצמנו איך מערבים יותר את הקהילה. ואז עלה הרעיון של כיתה ט'. כיתה ט' היא כיתה "בעייתית" כשזה מגיע לפעילויות שלנו. הם מאוד עסוקים ולא מגיעים לפעילויות שלנו עקב מחסור בזמן. הם לומדים המון ויש להם בחינות בסוף החודש. החלטנו לפנות אליהם ולהציע להם להיות אחראים על התכנון של הגן, בעיקר איך שהוא ייראה. ככה אנחנו נותנות מענה לשתי מטרות: הראשונה, לערב אותם בעשייה של הפרויקט שלנו בדרכים שהן אינן בית קהילה ומטרה שנייה להיות יותר קרובות לכיתה הזו וכך לתת פתרון לסקרנות ולמשיכה שלי אישית יש אליהם. כמו שחברתי לכתיבת הבלוגים כתבה פה לפניי. אני פשוט אוהבת אותם.
ואכן, ביום שבת האחרון הם הגיעו לפגישה שקבענו איתם (אחרי ששבוע לפני זה הם דפקו לנו ברז). הסברנו להם מה המטרה של הפגישה, מה האחריות שלהם ומה צריך לעשות. הלכנו לשטח המיועד של הגן, ישבנו, נתנו להם נייר וציורים של מתקנים לפי קנה מידה והם שיחקו איתם על הדף, הוסיפו עצים, פרחים ושבילים ויש לנו מודל של גן שעשועים. אפשר לסכם את הפגישה איתם במילה אחת: מדהימה.

נכון להיום השרטוטים של המתקנים (ששורטטו על ידי מעיין יבנה המוכשרת) הועברו לרתך שעובד עליהם. יום הקהילה הבא שלנו יוקדש להתחלת עבודות בשטח עם הקהילה, עבודות שכוללות יישור השטח והכנתו להתקנת המתקנים (שייצבעו קודם על ידי התושבים).
אנחנו קבענו שב-25 לחודש אנחנו מקיימות טקס חניכה לגן השעשועים. כן, אנחנו יודעות, אין עוד הרבה זמן אבל זה יקרה. בצ'י פאט יקום גן שעשועים שהקהילה בנתה. וזה רבותיי, מרגש.